רש"י על שבת קי״ט א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קי״ט ע״א:א׳ רש"י על שבת קי״ט ע״א:ג׳ »

2 רַבִּי חֲנִינָא מִיעֲטֵף וְקָאֵי אַפַּנְיָא דְמַעֲלֵי שַׁבְּתָא, אָמַר: ״בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבָּת הַמַּלְכָּה״. רַבִּי יַנַּאי לָבֵישׁ מָאנֵי מְעַלְּיֵי שַׁבָּת וּמִיכַּסֵּי, וְאָמַר: ״בּוֹאִי כַלָּה, בּוֹאִי כַלָּה״. רַבָּה בַּר רַב הוּנָא אִיקְּלַע לְבֵי רַבָּה בַּר רַב נַחְמָן. קָרִיבוּ לֵיהּ תְּלָת סָאוֵי טַחְיֵי. אֲמַר לְהוּ: מִי הֲוָה יָדְעִיתוּן דְּאָתֵינָא? אֲמַרוּ לֵיהּ: מִי עֲדִיפַתְּ לַן מִינַּהּ?

פירוש רש"י על שבת קי״ט א:ב׳

2 מתעטף - בבגדים נאים:

3 בואי כלה - הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות:

4 טחיי - רקיקין טחין פניהן בשומן אליה או בשמן:

5 מי עדיפת לן מינה - כלום אתה חשוב לנו מן השבת לכבוד שבת הכננום ולא היינו יודעים שתבא:

« רש"י על שבת קי״ט ע״א:א׳ רש"י על שבת קי״ט ע״א:ג׳ »